פיני התחיל את ההסתננות שלו לקבוצות מסוכנות בגדה המערבית. שם הוא הפך מהר מאוד ל"מצרך מבוקש", גם בגלל שידע לרקוד ריקודי בטן, גם בגלל שלא בדיוק "סינן" את שותפיו להתייחדות וכן בגלל שלא היה שיפוטי כלל, אלא עפעף בעיניו כשחלר מהאדיוטים שרצו להרשימו פלטו שטויות.
פעמיים הוא הוזהר, עוד שם, על ידי נציגי הממסד הדתי, ואז ביקש שיקחו אותו משם. הוא הפעיל קצת לחץ, וקצת "שימן" את מי שצריך בכסף וכך הוא הגיע למחנה להדרכת טרורירסטים ולחינוך מחדש. המקור אמר שהיה לו תמיד אביזר תקשורת, שהוא נאלץ מדי פעם להטעינו, עד שהם מצאו דרך לנצל את השמש לתא סולרי קטנטן במיוחד, כך נמנעה ממנו בעיית "גילוי בטעות".
במחנה הוא פגש את האימאם שהיה אחראי על הדרכת החניכים. אולי זה יישמע מגוחך, אבל ה"גיי ראדאר" שלו הודיע לו שהאימאם חובב גברים. [ אני, טימור, בחיים לא הייתי מעז להיעזר בזיהוי הדומה לי כבסיס למערכת יחסים, ללא סימנים מובהקים וחד משמעיים שהוא הגבר בו אני רוצה, הומו]. פיני החצוף לא היסס, וערב אחד הסתתר מחוץ לחדרו של האימאם וראה את XXXX בחור סקנדינבי, יפה תואר מתגנב לחדרו של האימאם. תפסתי אותך, אמר לעצמו פיני, וגם למאזינים שלו בארץ.
הוא הפריע להם. הוא נראה מובהל, בגדים קרועים, פנים שרוטים וטיפות דם עת דפק - דחף את הדלת בהיסטריה, מישהו רוצה לשחוט אותי, הוא צווח בהיסטריה, קולט בעיניו היטב מי למעלה ומי למטה. האימאם התעלף מרב פחד, הסקנדינבי פרץ החוצה מהחדר, ופיני עזר לאימאם לחזור לעשתונותיו. הבטיח לו הבטחות והפך ליד ימינו.
המקור סיפר לי שבזכות הרומאן הזה לפחות 20 פיגועים נמנעו, ומגה-פיגוע נעצר עוד בארץ המוצא, משם היה אמור לצאת לאן שהיה אמור לצאת.
האימאם המסכן, אגב, נתפס לילה אחד עם נער בן 17, שצרח עת האימאם ניסה לחדור אליו. הוא הוצא להורג יחד עם הנער האומלל. ופיני, אף אחד אפילו לא חשד שיש קשר "כזה" בינו לבין האימאם. פיני לקח ברצינות את האימונים. ירד במשקל, התחשל והתחזק מאוד והפך למדריך ג'ודו, קאראטה וקרב-מגע.



