מצאנו מלון בוטיק יפהפה, שני חדרים - לא הסכמתי להיות לבד, ותיאו אירח אותי בחדרו עם האהה החדשה שלו. [לא פיל. פיל נעלם לו, יש עכשיו כריס. גם כן אמריקאי, גם כן 200 סנט' ושחור עור, גם כן סטודנט לפיזיקה.
לאחר שהגענו, התנחלנו, התרחצנו ולבשנו את מיטב בגדינו, יצאנו לסיבוב בשדרות בן גוריון. מייד כל עיני הגברים היו בנו. לא התלבשנו כמו ב"פרסיליה מלכת המדבר", אבל לא הססנו ללבוש צבעוני, בוהק בתיאומי צבע מרהיבי עיניים. מיותר לציין תכשיטים בולטים. בקיצור מי שלא קלט שאנחנו חמישיית הומואים חייב לעדכן את המילון הסקסולוגי שלו.
אז, אתם חושבים שחזרנו רק חמישה למלון?
אחרי ארוחת ערב מענגת, וטיול במעלה ובמורד שד' בן גוריון לעיכול המזון, קפיצה לאזור הבארים בנמל, חזרנו עם בחור ועוד בחור. אחד נצמד לגיא ושנער השני נצמד אליי, ורק אליי, אבל הבין המתוק שזה לילה של "זריחות" והתפרעויות. בסוף בסוף כשהלך [ מבלי שראה בכלל, נתתי לו 500 ש"ח מתנה].
למה תשאלו?
כי חיים קשים בעיר הזו, מחוץ לכפר אליו לא יכול לחזור לעולם, חוסר יכולתי בשלב הזה לאמץ נידח עולם חדש.
למחרת בצהריים, כשהתעוררנו וירדנו לטיול, בקבלה קיבלתי מעטפה. הכסף היה בתוכה, ומכתב כתוב בשגיאות כתיב איומות, שמודה לי על טוב לבי, ועל הרצון לפגוש אותי לבד.
