במשך חצי שנה לא יצאתי כמעט מהחדר אותו חלקתי עם ז'וז'ו התורכי, שהיה מטורף לגמרי וניסה פעמיים לכפות עליי מין אורלי. חצי שנה תמימה.
וכך יום אחד, מגיעים שני סניטרים, אחות ומרדימים אותי.
אני מתעורר לא יודע כמה זמן אחרי מול פרצוף מחייך של איזה רופא, שמודיע לי שעשיתי נס בינלאומי. תקנו לך את פי הטבעת. השרירים שם נרפאו. אתה יכול לחרבן כמו כל אחד, אבל אני ממליץ, לפחות עוד חצי שנה ואולי יותר ללא סקס אנאלי.
חזרתי לחדר עם ז'וז'ו
חזרתי לדיכאון של המחלקה
עד אותו היום בו הגיעה למחלקה אחות, רופאה, מטפלת - לא יודע. בחורה צעירה ומקסימה שהתחילה לעבוד אתי. עד אז לא דיברתי עם אף אחד, התלוננתי על ז'וז'ו אז המסכן קיבל כל לילה כדור הרדמה ע"מ שלא יציק לי, ונחסך ממני אפילו הדיבור הזה. אבל היא החליטה "להציל" אותי, ולאחר כמה שבועות התחלתי לשוחח אתה ולתקשר מחדש עם העולם.
זה לא עולם יפה במחלקה הסגורה.
זה עולם מסוכן
במיוחד למי שחובב, כמוני, טיפוסים מסוכנים
והם לא חסרים שם
והם יכולים להרוג אותך.



