תבוא, תבוא, עניתי. תביא את אילנה אתך, מזמן היא לא ביקרה אצלי.
לא, היא לא יכולה. יש לה ענינים בעבודה. [ אחותי היא אחות ראשית במוסד רפואי מכובד]
טוב, בוא.
הערתי את שלושת הבנים, ספרתי להם, ביקשתי שיהיו נוכחים ולבושים ל"פיתוי". נראה מה הוא רוצה הבחור.
הוא בא.
כשראה את הבנים, ראיתי בעיניו את זיק התשוקה המטורף, אבל התעלמתי. הזמנתי אותו לארוחת בקר עם הבנים, לא כשרה כמובן. הם ישבו מולו בגופיות רחבות, מכנסיים קצרים, רגליים פשוקות לרווחה. הבחור התפתל על כסאו, לא ידע לאן להסתכל, היה לו מאוד לא נעים בתוך התשוקה שלו.
אני התלבשתי בשמרנות. למעט רגליים שעירות ופנים לא גלוחות לא חשפתי ולא פתיתי, אבל בגילי הגוף כבר אינו "פיתוי."
הסתיימה ארוחת הבקר, דבר בעל חשיבות לא נאמר. התכוננו להפרד ממנו, כשהוא שאל: אילנה יודעת שאתה חי כך? עניתי לו, שזה ממש לא עניינה, אבל שלא ידאג, היא יודעת שאני הומו.
הוא לא ביקש את המספר של אף אחד מהבנים, אמר להתראות והלך.
;){kind=link}