למה היא מציקה?
הפעם היא על סף דלתי, כי מישהו נתן לה להכנס לבנין [ שיטה ידועה - מצלצלים בפעמון של כל דירה חוץ משלך, תמיד יהיה/תהיה האדיוט שיפתח את הדלת ].
הצצתי מבעד לעינית הדלת, שם הבת שלי מֵישִׁירָה מבט לעינית. [ מחר אני מזמין מצלמת וידיאו ליד הדלת, זהו! ]
חככתי בדעתי - לפתוח או לא לפתוח. משהו נראה לי לא טוב.
לא פתחתי.
יש לי לחץ חזק בחזה, חזק מאוד.
הלכתי לקרוא בשקט בשקט.
אחרי שעה, משתמו עלילותיו של הבלש התורן בספר, הלכתי להציץ בעינית הדלת. אין אף אחת ואף אחד.
הטלפון היה מלא בהודעות, האחרונה כלהלן: אבא, החלטתי שאני מוותרת עליך. תודה.
צפיתי שזה יבוא מתי שהוא.
הודעתי לעו"ד לשנות את הירושה. הירושה שלי תלך לבית יתומים או ארגון צדקה אחר שמטפל בלהט"בים צעירים.
;){kind=link}