אז אין שקט, אין מנוחה. יש הרבה רעש. הרבה שיחות טלפון שמטרתן לייגע אותי ולהתישני, כך שאפלוט מבלי משים: טוב, אדבר אתו.
הרעיון האחרון שלהם היה לשלוח אליי תמונות של בטן זוגתו של הבן, כדי לעורר בי ולו מעט זכרון גנטי-תרבותי. האמת, אני מופתע לגמרי, שהרי גרושתי יודעת שכשאני חותך זה סופי, בלתי הפיך. אולי בגלל זה פנו אל הבת שלי, כי מגרושתי אינני מקבל יותר ולו פנייה אחת.
נראה מתי יתחילו להפעיל את נכדיי מצד בתי לסחוט את סבא.
האמת, אין לי בעיה כלל. שמתי בצד מון כסף למטרות חיים בבית אבות, עם ליווי של בחור צעיר מדרום אסיה, כזה שידאג לי פיזית-מינית-רוחנית-רגשית.
;){kind=link}