תיאו בבית, על מיטה מיוחדת שקיבלנו מ"יד שרה" [ תרמתי אלף שקל עם קבלת המיטה ]. הוצאנו ג'מאל ואני אותו למרפסת, שינשום אוויר נקי, יראה שמש ויהנה ממנת ויטמין D הנחוצה כלכך לבניית עצמות, כידוע.
ישבנו לידו ושמענו את סיפור התאונה, ושאלות רבות צצו.
תיאו ככל הנראה נדרס בכוונה, כי לטענתו הוא הלך על מדרכה, בחלקה הפנימי של המדרכה.
מי רוצה לדרוס אותך, תיאו?
מה עשית?
תיאו שותק כמו דג [ אפילו גילינו דגים לא שותקים בכלל], אין דרך להגיע אליו.
הוא שוכב על המיטה, לבן, עצוב. כל הקרינה הנורדית המושלמת נעלמה לה לגמרי.
ילד בן 25, גדל שרירים, ארוך שיער, יפה כמו מלאך ועצוב, אוי כמה עצוב שמתחשק לי לבכות.
ג'מאל יצטרך לברר, אם יוכל.
אני אפנה למקום בו פגשתי את תיאו, אברר שם.




