בשעת ערב |
|
בשעת ערב השולחן ערוך לארוחת ערב של אלופים.
צלצול באינטרקום, אני מתבונן בדמות שלמטה ורואה את הבן יקיר לי עם רעייתו.
נו, הֲאֶפנה לו את גבי? בכל אופן בשר מבשרי.
עלו השניים למעלה.
הוא לבוש כהרגלו בצורה מרושלת, אבל נקייה מאוד, היא לבושה בשמלה הדוקה, גבוה מעל הברכיים, מחשוף נדיב לצמד גבעותיה, ואיפור עדין על הפנים, נו.. לפחות זה..
הייתי קריר כמו לילה בשעותיו המוקדמות במדבר. צחיח לגמרי והשארתי אותם במבוכתם. לא הצעתי לשבת, לא הצעתי תקרובת ובוודאי לא הצעתי להצטרף לארוחת הערב.
הוא התנודד מצד לצד היא הסמיקה מאוד, וראיתי בפניה את הרצון ללכת.
אמרתי: אינכם חייבים לי דבר, אתם יכולים ללכת.
כאן הוא התעשת ואמר: באנו לבקש סליחה.
החלטתי להיות מרושע - למה? אתה צריך כסף?
אני מניח שאראה אותם שוב, אם בכלל, רק על ערש דווי, כשיחשבו שהשארתי להם ירושה.
|
|
|
|
|
 | טיפש. באו לבקש סליחה. כל החיים שלך זה תאוות המין. טיפש. לך תחדש את היחסים עם הבן שלך. טיפש. |
|
 | תגיד, אחרי שקראת לי טיפש, מדוע ארצה להקשיב לך? |
|
| ואם הייתי כותב, ירום הודו, חמודי מודי, היית מקשיב? מלבד תאוות הבשרים מה בדיוק מחזיק את כל התאו ליאו קליאו וראיו? אני חושב שאתה לפחות לא עושה אידאליזיה להם כך שאתה רואה נכוחה שאתה לבד. הבן שלך התנהג כמו קקה אבל זה מה שיש. |
|
| ויי, איך אני מכעיס אותך. מעניין מדוע זה מכעיס אותך? איזה חלק מהביוגרפיה שלך גורם לך לכעוס כלכך? אני חי את חיי, למזלי, ללא הקשבה להערות מאף סוג, לגינויים ושאר ביטויי טוב הלב של אנשים סביבי, כאלה שאני מכיר וכאלה שאינני מכיר. רוצה להצטרף לגנון אצלי בבית? |
|
| הם הסבירו לפחות מדוע לא הוזמנת? |
|
| השאלה צריכה להיות - האם היית מוכן להקשיב להסברים שלהם? התשובה היא- לא! |
|
;){kind=link}