ג'ו ירוויח אולי לקוח נוסף, ואולי ישיג עבודה כמעסה מקצועי במכון בו תיאו מפתח את שריריו.
ג'ו היה עצוב, פניו ארוכות, עיניו כלפי מטה וכולו מציג "נרפות" וחוסר רצון לעבוד.
מה קרה, שאלתי דאוג מאוד.
ג'ו הביט בתיאו, והכל היה ברור. הוא רוצה את תיאו לבד, לעצמו.
לא התעקשתי, בררתי עם תיאו אם הוא רוצה להשאר לבד, לא היתה התנגדות. אבל אחר כך, כשפגשתי אותו בקפה במורד הרחוב הבנתי שג'ו רצה יותר מהאצבע שקיבל, ונדרשתי מפורשות "לא ללכת אליו יותר!"
הסברתי לתיאו את התפקיד של ג'ו בשמירה על גופי, ועל כך ש"אמצתי" אותו בתקופת הקורונה. הוא הרים גבות ואמר לי חד משמעית - אתה לא רוצה חבר/בן כזה.
לא חטטתי יותר לעומקו של סיפור, באיזה שלב אשמע אותו.
ביררתי ביני לביני אם השניים הללו נאבקים עליי? זה מחמיא מאוד... , אבל?!
