שארל, והוא הקפיד שיקראו לו שארל התחיל ללמוד בביה"ס ישראלי מכיתה אל"ף. עברית במבטא צרפתי, הקפדה קיצונית על נקיון אישי ולבוש אירופאי, אוי שארל סבל גם סבל מנחת ידם של בריונים, מרוקאים עצמם אבל ילידי הארץ, אבל הוא לא ויתר.
כשהכרתי אותו הוא היה בן 14 ואני בן 17.
התשוקה ההדדית היתה פרועה לגמרי. טרפנו זה את זה ללא רחמים, ובמשך חודש תמים בחופשת הקיץ נפגשנו פעם ביום, כל פעם בחדר מדרגות או חדרי אשפה בעיר מגורינו. הוא היה גדול מאוד, שארל.
לא הצלחתי להכיל אותו פיזית.
אבל זה לא הטריד אותו כי העדפתו היתה BOTTUM, ואז או אז, זה עדיין מצא חן בעיניי.
שארל נעלם יום אחד.
עד היום אני שואל את עצמי - איפה שארל?
חפשתיו בפייסבוק, גוגל בכמה אפשרויות כתיבת שמו, עם שם משפחה שהיה לו, שיניתי קצת - כלום.
