בן 16 או 17, לבוש במכנסיים קצרצרים [ אז לא לבשו מכנסי 3/4 - ברמודה ], טי שירט מהוהָה באמצע היום מגיע לאזור המפגש של ה-הומואים.
ברב המקרים גברים הגיעו בלילות, גם כי מקומות המסתור בהם יכלו להיות יחד היו רבים יותר, גם כי פחות בני אדם "הטרוסקסואלים" הסתובבו בלילה בפארק.
אבל ביום היתה תמיד ציפיה להפתעה. למישהו שאינו חלק מ"הקהילה" בהתנהגות, בתודעה אבל עדין אוהב גברים. [ הומו בארון ]. כך פגשתי את המאהב הערבי הנפלא שלי [ שלוש שנים עד שנרצח כי נחשד כסייען ], כך פגשתי את הרופא המתמחה ובליתי אתו לילות ארוכים בוילה של הוריו וכך פגשתי גם את הרקדן שהיה אז בן 15 וכיום הוא דתי-חרדי הומופוב קיצוני.
באותו היום המקסים, עם הרוח הקלילה פגשתי את עאבד. נכנסנו מהר בין השיחים. היה נפלא. משסיימנו, והלכתי לדרכי, חיטטתי בכיס למצוא את הכסף ששמרתי לאוטובוס. גרוש לא היה. גם תעודת הזהות זה מקרוב קיבלתי כוייסה.
החוורתי, הלבנתי ודאגתי ופחדתי מאבא שלי. [ כבר כתבתי על זה, אבא שלי היה מוקד רגשי האשמה והפחדים שלי ]. מזלי שסבתי היתה עדיין בחיים, אז הלכתי אליה לשנורר קצת כסף, אבל לאבא שלי סיפרתי שאבדתי את ת"ז.
בהיותי אדם שמאבד הכל [ שעון בר מצווה אבדתי בבריכה, וזה היה פריט יקר מאוד - ויי איזה עונש קיבלתי ] הוא לא חקר, אלא הסביר מה עליי לעשות.
;){kind=link}