כבר בגיל 12, עת הסתיימה הבגרות הגופנית שלי גליתי שהפנטזיות שלי כוללות גברים, נגיד ילדים בני גילי אז, ולא בנות.
להורים שלי היו חוברות פורנוגרפיות, שמצאתי אותן מהר, ושם התלהבתי מהגברים עם איברי הענק שלהם, ולא מהבחורות.
לא לקח לי זמן רב ל"פתות" בן מהכיתה להתחככות הדדית, בה הוא גמר, ואני לא :-(, אבל הכיוון היה ברור לגמרי. גן העצמאות זכה בתשומת לבי בגלל הערה של אמי, שמטרתה היתה להגן עליי מפני "אנסים". היא אמרה לי: גן העצמאות מסוכן גם לבנים.
כיוון שפעמיים בשבוע למדתי בקורסים מקדמים של העירייה לתלמידים מחוננים, פעמיים בשבוע סיימתי הקורס וירדתי לגן העצמאות. כן, פיסטוק קטן בן 14, בכיתה חי"ת. אז היה שם X חזן גדול שאח"כ ירד לארה"ב ולפי הרכילות נרצח באיזו תחנת רענון של נהגי משאיות, והוא היה הראשון, שהצליח לעורר בי עונג בל יתואר וגם התקף חרדה נורא.
בעיקר, במשך כמה שנים, הפחד הגדול שלי היה מאבי. היו בי רגשי אשמה כמו בגדתי בו. מאמא שלי כלל לא הוטרדתי. בעיניי היא נתפסה כ"אשה-אחות" או "נפש-אחות", ואם היתה אדם קצת פחות נוירוטי ואלים הייתי משתף אותה.
אבא בקהם, בן בקהאם
