ללא מלים, ככל הנראה, מתחילה להתגבש איזו מציאות של ג'ו ושלי. כבר די הרבה זמן אנחנו יחד בדירה שלי.
אנחנו נהנים להיות יחד. לעשות דברים יחד ולהתמודד עם פגעי החיים יחד. אמנם, נאמנות מינית לא קיימת, וגם לא תהיה קיימת, בגללי בעיקר.
קמתי הבקר ואמרתי לג'ו: "נראה לי הגיע הזמן להסדרה קבועה של חיינו יחד". חיוך עלה על פניו, רחב ככל שיכול חיוך להיות. החיבוק שקיבלתי כמעט חנק אותי.



