עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

כבר כמעט בן 65.
חי בקהילה הכי מרכזית בארץ, אבל מנותק ממנה, כמו רבים אחרים בני גילי.
נושאים
היסטוריה  (14)
תשוקה  (13)
גריינדר  (9)
סקס  (9)
גרינדר  (4)
זקפה  (4)
הומו  (3)
זנות  (3)
זקנה  (3)
אהוב  (2)
גברים  (2)
50  (1)
65  (1)
אביב  (1)
אדוניס  (1)
אוחצות  (1)
אוכל  (1)
אונס  (1)
אורולוג  (1)
אמאמא  (1)
אמפוטנטיות  (1)
אמפוטנציה  (1)
ארכיטיפ  (1)
ארנק  (1)
בוז  (1)
בחור צעיר  (1)
בית חולים  (1)
בית ספר  (1)
בן  (1)
בנק  (1)
בת  (1)
גבר  (1)
גזענות  (1)
גייז  (1)
גיל  (1)
גן העצמאות  (1)
זכרון  (1)
חבר  (1)
חיבוק  (1)
חיזור  (1)
חרדים  (1)
טינדר  (1)
יום הולדת  (1)
יחסים  (1)
ימתיכוני  (1)
יציאה  (1)
יציאה מהארון  (1)
ישראלים  (1)
כיתה ח  (1)
כסף  (1)
לא בא  (1)
לא סובל  (1)
מאהב  (1)
מבוגרים  (1)
מחלה  (1)
מי אני  (1)
מין בפנימיה  (1)
מלכות  (1)
מסאג  (1)
מסיכה  (1)
מראה טוב  (1)
מראה רע  (1)
משיכה  (1)
נאמנות  (1)
נוגדי חרדה  (1)
נעורים  (1)
נער פיתוי  (1)
נשוי  (1)
נשיקה  (1)
נשיקות  (1)
סודות  (1)
סולם  (1)
סטרייט  (1)
סיאליס  (1)
סכין גילוח  (1)
סמים  (1)
פאסיבי  (1)
פסיכאטר  (1)
פרחיות  (1)
פרידה  (1)
קהילה  (1)
קירח  (1)
קרת  (1)
רומן רומנטי הומואי  (1)
רומןרומנטי הומואי  (1)
ריח תירס  (1)
שמחה  (1)
תכשיטים  (1)
תקווה  (1)
כדאי כאן לבקר
יומיים אחרי -
21/01/2020 06:22
טמיר ישראל
יום הולדת, תשוקה, אמפוטנטיות, סקס
יומיים אחרי
ואני מרגיש קצת עצוב
הזמנתי לי חגיגה
כשלתי בחגיגה כמו תמיד בפעם השניה
אבל
זכיתי לגעת ולראות אותו בעירומו
לא מוותר
עוד שבועיים אני אצלו.

0 תגובות
חבורת הספסל
20/01/2020 20:43
טמיר ישראל
גריינדר, היסטוריה, אוחצות, מלכות

בגנים ציבוריים שונים ברחבי העולם, עד תקופת הגריינדר והרשתות החברתיות התקיים ספסל מלכות.
ספסל מלכות משמעו - הספסל עליו יושבים "בכירי הגן" עם ה"מניונים" המתחלפים שלהם, ומקשקשים בלי הרף על דא ועל הא.
התרבות האוחצ'ית [ גבר המגזים בהתנהגות נשית, מחוות נשיות, קול מוגבה ומזויף עם הגיה מתפנקת-נשית/ילדתית ] לדעתי לפחות החלה על ספסלים בגני העצמאות ירושלים ותל אביב, הגן סביב במסגד בבאר שבע או בגן האם בחיפה.
אחח, איזה זכרונות מתוקים יש לי מהתקופה ההיא. מקצ'לה, ויודית, ויוספה/ג'וזפין, רחל-ינאית ועוד רבים וטובים אחרים.
בוודאי שכ"חדש" הם ניסו לשכב אתי, התחרו עליי וגם רבו עליי. אבל אני לכשעצמי היה לי פה ג'ורה ואגו מנופח מכלום [ היום קוראים לזה מינוף ;-) ], וכך לא עברתי את כל המיטות, אלא רק את אלה שרציתי בהם מאוד מאוד.

0 תגובות
עברתי מסאג'
19/01/2020 15:16
טמיר ישראל
גריינדר, זנות, מסאג, גברים
גרינדר גילה עצמו כאחת היישומונים שפתרו לי בעיות רבות.
אחת מהן היא מציאת בני זוג. בנוסף בגריינדר יש רבים אחרים שמציעים מרכולתם, למשל - הבחור שרוצה לנקות את הבית שלי, בלי סקס, בלי סקס.. מעניין מה הוא עושה בגרינדר של גברים.
איזה ילדון בן 18 שמסרב לשלוח תמונה, וחסמתי אותו, אך כל פעם הוא מבצבץ בניק אחר.
וכן מסאג'יסט שהבטיח לי מסאג' טוב, ולרגע לא הציע לי הרפייה, סקס או כל דבר אחר. חששתי קצת, כי אני לא ממש "מת" על מסאג', אבל הלכתי ויצאתי מרוצה מאוד.
אתמול פנה אליי אחד עם תמונות-אדוניס [ ללא פנים, לא ממש מענין אותי. פנים מבחינתי בעלי כוח משיכה בלתי רגיל, יותר מכל דבר אחר, למעט הארכיטיפ המיני שלי ] הציע מסאג', כולל הרפיה וכמובן בתשלום. מחיר לא דובר בהודעה. זכה לתודה ולחסימה מיידית.
לפני שנים הייתי באתר שמשדך בני אדם, לפי נטיה, סטיה וכו' שם נתקלתי בפעם הראשונה ב"זנות" ברשת בצורתה הבוטה: "תזמין אותי לארוחת ערב ואז נדבר." התבלבלתי לגמרי, כי זה לא עבר לי בראש, ועדיין לא תפסתי את עצמי כארנק.
היום אני אדיש לגמרי, ולא ממש אכפת לי לממן ארוחת ערב או "דמי כיס" אם הפרטנר ראוי מבחינתי לכך.
ראוי:
לא סמים
לא רחוב
בן 25 ומעלה
עומד בדרישות טיפוס היסוד.

מסאג' ללא הרפיה אינו זנות. המסאג'יסט פשוט נפלא, עדין ואין הרפיה :-)


0 תגובות
יואב
18/01/2020 14:56
טמיר ישראל
היסטוריה, לא סובל, ארכיטיפ
יואב היה החבר של עופר, אבל לפני שהיה החבר של עופר הוא הסתובב בגן הגדול של ירושלים והציג עצמו כבנו של שגריר.. השד יודע וזוכר איזו שגרירות.
זכרונות טובים אין לי ממנו, אפילו לא רגע אחד ממפגשנו המיני. נהפוך הוא.
אבל הוא ארכיטיפ לכל גבר שפגשתי ונשארתי עם תחושות של תסכול, בזבוז זמן וחוסר נחת עמוק. בראש ובראשונה כי הוא לבן, משכיל וקר כמו דג או צנון, נרקסיסט או משוכנע בחכמתו כי רבה, חסר יכולת בסיסית להכיר בזולת כסובייקט ולא ככלי לעינוגיו. [ מה שנקרא - גבר טיפוסי לגמרי, שאלו את מירב הנשים ].



0 תגובות
עופר
17/01/2020 22:58
טמיר ישראל
היסטוריה, מסיכה, תשוקה

את עופר פגשתי לילה אחד בגן העצמאות בירושלים. 
הלכתי אליו הביתה. היה מפגש נהדר לטעמי, אבל אח"כ הבנתי שנדגמתי כי החבר שלו אמר משהו עליי, והיה צורך לבדוק.
עם החבר שלו עשיתי שלישייה עם בחור יפהפה אחד, וזה היה תשלום על זה שעזרתי להם לדחוף את המכונית של היפיפוף.
אבל עופר היה סיפור אחר בפני עצמו.
חייו הקצרים וסיפור הסתלקותו מעולם לא היה נהיר לי עד תומו. היו שנהגו להאשים את בן זוגו שנטש אותו והיו שאמרו דברים אחרים.

0 תגובות
לצאת מהארון
16/01/2020 12:13
טמיר ישראל
היסטוריה, אמאמא, יציאה, זכרון

את חיי המיניים התחלתי בגיל 13 בערך. היו לי ערימות מחזרים, והייתי חוזר הביתה מלא בסימני "איקי", עייף, מסריח מזיעה ומריחות אחרים.
לשמחתי די מהר מצאתי בשכונה מישהו מבוגר בחמש שנים ממני, חבר של אחי הגדול, ושנינו נהגנו לבלות במקום מסוים, אז חזרתי עם עקיצות יתושים, פשפשים והשד יודע מה עוד.
כיני ערווה חגגו על בשרי דל השיער, במקום הכי מטריד, כמובן. אצל סבתא שלי טיפלתי בעצמי, כי ידעתי שהיא לא תאמר דבר להוריי.
היום במבט לאחור, אינני מבין איך שני בוגרים, אחראים על מתבגר לא ראו או לא רצו לראות, להריח או לשמוע. כל עוד הלכתי לביה"ס, הבאתי ציוני מאיות בכל המקצועות, לא התלוננו עליי ולא הלכתי מכות .. הילד בסדר.
אבל בסוף ולבסוף לא היתה לי ברירה ונאלצתי לספר להם.
הם לא גרשו אותי מהבית
היא אמרה - אל תספר לי כלום [ גם כך היא לא ממש חיבבה את הנוירוטי הקטן שגדלה ] והוא - בסדר, אני מכיר מארץ מוצאי.
וזהו
זהו
זהו
נקמתי בה [ לא בו, הוא היה איש פשוט באמת, שרק רצה להנות מהחיים ] והבאתי לה את המעצב הגראפי שכמוני סבל מאחת ממלחמות ישראל. היא שמרה על ארשת פנים קפואה, התנהגה בנימוס אירופאי צונן, לא הזמינה אותו לשתות מים או כוס קפה. הוא סרב לחזור אליי יותר או לפגוש את הקרחון הזה, כלשונו.





0 תגובות
טמיר ולא תמיר
14/01/2020 10:50
טמיר ישראל
היסטוריה, סודות, נער פיתוי

בלי בושה יש הכותבים שמי תמיר. אם מישהו מכיר אותי, אז איכשהו אני יכול לקבל טעות זו, כי אכן תמיר אני כעץ התמר, כמעט.
אבל הוריי בחרו לי שם נורא, הישר מגלות יהודית לשם הנצחה של אחד מקרוביהם המתים. עד שעמדתי על דעתי, ובגיל המתאים הלכתי למשרד הפנים ושיניתי שמי ל-טמיר.
טמיר, סודי.
ואני סודי ודיסקרטי לגמרי. החלטתי שהחל מחודש זה, ינואר, אני משחרר את כל הסודות שאני יודע. גם כך חלקם כבר אינם בני שחרור, כי שכחתים, ואחרים מעלים ריח עובש של התישנות וטעמם כיין חמוץ לגמרי.
אז ספרתי לכם על יגאל ועל דוד
עכשיו הגיע זמנו של שמעון, שעד היום, אם הוא חי, חושב שאני נער פיתוי של המוסד. בשל מצבו המיוחד [ חולה פוליו ] היה לו קשה מאוד מבחינה חברתית, ואני מתוך התיפיפות והנאה מלאה מההערצה שלו אותי  לקחתיו "תחת חסותי". הוא זכה למופעי סטרפטיז אצלו בבית, שלישיות ורביעיות, עד אשר עזבתי את ירושלים לנצח.
הוא לא שמר על קשר וגם אני לא .

0 תגובות
ושלא לשמהּ
13/01/2020 21:27
טמיר ישראל
היסטוריה, חרדים, אהוב

בירושלים בה נולדתי וחייתי עד עזיבתי אותה בגיל 30 לערך, החיבור חילוני-דתי, בטח בעולם ההומוסקסואלי היה מורכב מאוד.
אמנם, יש בנו נטייה "טבעית" לחשוב שירושלים ודתיים אלה רק חרדי מאה שערים, ואנו נוטים לשכוח את המוסלמים, שאף הם נעים בין גישות חילוניות-סובלניות לבין חרדים משלהם, ולא הזכרתי את הנוצרים בעיר, שגם הם נעים סביב תמונת המציאות הכמו "בינארית" הזו.
וכך -
הומוסקסואל ירושלמי שחי מחוץ למקומות המפגש וההתרועעות של היהודים, שנע בין חמארות ובתי מרזח שכוחי אל בסמטאות מפוקפקות בעיר הזו פגש את כל מנעד הקשת הזו, למעט חרדים יהודים. אותם הוא פגש בחמאם בואכה שכונת גאולה, שסגור כבר עשרות שנים.
ושם -
שם פגשתי את אחד מאהוביי. חרדי ערבי, מוסלמי קיצוני שסבל סבל רב מנטייתו המינית, ותמיד הכל נעשה בשקט ובהסתר ובחושך גמור. אחרי שלוש שנים הוא היגר לאחת מארצות חצי האי ערב, ואינני יודע מה עלה בגורלו.



0 תגובות
ערב שירה
11/01/2020 23:43
טמיר ישראל
היסטוריה, אהוב, לא בא
יגאל למד אתי בבית הספר היסודי. בתיכון קצת נפרדו דרכינו עד אשר יום אחד הוא התקשר אליי והזמין אותי לביתו.
באתי ולא צפיתי את אשר יקרה.
וקרה.
אחר כך הוא ניתק מגע, כמו גברים רבים שמיצו קשר כלשהו ונעלם מחדש.
אחרי חמש שנים נפגשנו שוב, והוא לקח אותי "טרמפ" תל אביבה. בדרך, ליד רמלה פנינו במשעול חבוי למקום מוסתר, וקרה.
ושוב היעלמות
עד שלפני שבוע הטלפון צלצל, ובניגוד למנהגי הברוך לא לענות למספרים לא מזוהים עניתי גם עניתי. מיד לאחר שהציג עצמו, הזמינני לערב שירה במקום אותו הוא מנהל. לשאלתי "מה יום מיומיים" התשובה היתה - תבוא ותראה.
ברור שלא אבוא וגם לא אראה.
אם יש משהו ששנוא עליי זו בדיוק התנהגות כזו.

0 תגובות
בבריכה
10/01/2020 08:39
טמיר ישראל
תשוקה, ימתיכוני, גבר, משיכה, כיתה ח

שכבנו על שפת הבריכה בקרית יובל בירושלים. הייתי בן 14, בכיתה ח' והוא בן כתתי, באותו הגיל.

הבטתי בו מלמעלה למטה, בהחלט התרשמתי מהיופי הכהה שלו, משערותיו השחורות ומפניו הגסים, שיופים לא היה ממש נגיש ומיידי, אלא המתבונן נדרש להתאמץ קצת, כדי לקלוט את ההרמוניות הביולוגיות-גנטיות שהרכיבו אותם, את פניו.

לא העזתי לומר לו מילה על מה שהרגשתי, על התשוקה אליו, שלעולם לא תתממש. חרטתי אותו היטב בזכרוני, ומאז מרבית בני הזוג שלי היו באותו דגם של מושא תשוקתי מכיתה ח'.

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון